<h1>האורה לרש"י סימן מ"ד</h1>
<h2>דף לז:</h2>
ואין קרוי לחם אלא האפוי בתנור, אבל מעשה אילפס פטורין מן החלה, ואין מברכין עליה המוציא [ואין אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, ולחמא דטפקא וכל מעשה אילפס כי הרתיח ולבסוף הדביק דברי הכל כתנור דמיא ומברך עליה המוציא], והיינו דקא מדמי מעשה אילפס לטפקא, משום דסבירא ליה כרבי יוחנן, ואנן חזי לן דבטפקא לא נחלק אדם מעולם, דהא אמרינן בפירוש האי בוכיא היסיקו מבחוץ הוא ואסור ואי מלייה בגומרי שפיר דמי, ומדקא שרי למיפא בה מצה בפסח מכלל דכתנור דמי ואין מחלוקות בדבר דהיכא דהרתיח ולבסוף הדביק ודאי מותר כמו תנור.
<h2>דף קא:</h2>
שינוי יין צריך לברך, וקיימא לן מחמרא בישא לחמרא טבא מברך הטוב והמטיב.
שינוי צריך לברך, בין בדברים שטעונין לאחריהן במקומן, כגון מיני דגן, ובין בדברים שאינן טעונין לאחריהן במקומן, כגון פירות ויין צריך לברך, דהלכתא כרב ששת.
<h2>דף קג:</h2>
ובתר דאכלו בתר דאמרו הב ונברך אסור למשתי דהא עקרי נפשייהו ממשתייא, ואי בעי מיהדר ומשתי צריך לברוכי [בורא פרי הגפן, וכיון דבריך אכסא קמא תו לא צריך לברך] עד כסא דברכתא דמזונא, אבל אי נמלך בעי לברוכי על כל כסא וכסא. בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון, בשבתות וימים טובים, הואיל ואדם קובע סעודתו על היין, אבל בשאר ימות השנה, בירך על היין שלפני המזון, לא פטר את היין שלאחר המזון, פירוש יין ששותין לאחר סעודה ועדיין לא ברכו ברכת המזון, הוא שנקרא יין לפני המזון, אבל ברכו ברכת המזון, הוא יין של אחר המזון, וצריך ברכה, ואינו נפטר בברכה שבירך על היין שלפני המזון, בין בחול בין בשבתות וימים טובים.
